עוד מהתקופה הפרה היסטורית בני אדם עשו שימוש בעזרים כגון מקלות הליכה או מטות כדי ללכת בצורה בטוחה יותר וכדי למנוע נפילות. באותה תקופה סביר להניח כי מרבית האוכלוסיה לא הגיעה לשיבה טובה ולכן המקל לא ייועד בהכרח לקשישים. גם עם התפתחות עזרי הניידות נראה כי דווקא הפציעות והנכויות השונות הן שגרמו לדחיפה קדימה ולצורך בהמצאות החדשות. כמובן שפרט לצורך יש צורך גם במשאבים אך אלו סופקו לאורך ההיסטוריה: בימי הביניים המצאת הכסא הגלגלים שויכה לחצרות מלכות שונות באירופה – תלוי את מי שואלים. כסא הגלגלים המודרני יותר פותח עבור הפצועים של מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים בארצות הברית. כסא הגלגלים המתקפל פותח לאחר פציעה של מהנדס וכסא הגלגלים החשמלי הומצא עבור פצועי מלחמת העולם השנייה.
לאחר המצאת כסא הגלגלים הממונע, הכסאות הרגילים לא נעלמו אלא שוכללו הרבה יותר. כסאות גלגלים ידניים הפכו קלים יותר ובלעי יכולות תמרון מתקדמות. ספורטאים רבים שסבלו מפציעות או נכות דחפו לדגמים אתלטיים יותר וכל זאת לצד התקדמות בטכנולוגיה של כיסא הגלגלים הממונע. בסוף שנות השישים הומצאו הקולנועיות החשמליות, ובתחילת שנות השבעים הם הפכו לחלופה פופולרית מאוד לכיסא הגלגלים הממונע. קולנועיות ניידות מיועדות לאנשים שמסוגלים ללכת למרחק קצר, אך כואב להם לעשות זאת לאורך תקופות זמן ממושכות.
מכשירי הניידות המודרניים נחשבים מתקדמים מאוד, הם מופעלים באמצעות חשמל, וכוללים סוללות נטענות. הטווח הספציפי של מכשירים אלה יכול להשתנות, אך חלקם מסוגלים לנסוע מעל 50 קילומטר לטעינה. גם במכשירים שאינם ממונעים חלה התקדמות משמעותית. ההליכון הוא מכשיר ניידות לא ממונע ששימש בצורה כלשהי עוד לפני כיסא הגלגלים. אך ההליכונים המודרניים כוללים לעיתים קרובות גלגלים קדמיים ונקראים הליכון או רולטור אשר החליפו את ההליכונים הדורשים הרמה. מכשירים נהדרים אלו מאפשרים לדחוף את ההליכון במקום להרים אותו, הם כוללים בלמי יד וגם משמשים כסא. הליכונים אלו נוחים לאין ערוך לעומת הגרסה חסרת הגלגלים שלהם אם כי מצריכים שימוש נכון כדי לא לפגוע ביציבות שלהם.