מזג האוויר האקולוגי, קובע לנו את החיים. מרגישים שפוכים כשחם, מכווצים ומסתגרים כשקר, ושמחים ורעננים כשמזג האוויר מתמזג בין שני הקצוות. אח, אילו יכולנו להשפיע עליו, לעשות שתמיד יהיה לנו מזג אוויר אביבי.. נשמע טוב, אפשר היה אז ליהנות כל הזמן.
מזג אוויר, אוכל טוב, נוף יפה, מוזיקה טובה, כל אלה מתכונים בטוחים להרגשה טובה. השאלה, האם רק הם? והאם יש איזשהו "מתכון" שאם נשתמש בו נהיה תמיד בהרגשה טובה ?
כולנו יודעים שתינוק מרגיש טוב רק בנוכחות האימא, לא יכול להיות לבד כלל. לאט לאט הוא מפתח זהות משל עצמו, מתרחק ממנה, ופונה לחברת השווים לו במטרה לא להיות לבד, להרגיש שייך. רק שאז, החיים כבר לא כל כך קלים, החום והאהבה שקיבל מאמו אינם באים אליו באותה קלות.
בהיותו משתייך לדומים לו, הוא מרגיש צורך להיות מוערך ולבלוט ביכולותיו, כדי שישימו לב אליו, כדי לזכות באהבת הסביבה. המצב הזה מכביד עוד יותר על קבלת החום והאהבה, כי הוא יוצר תחרות בלתי פוסקת בין קבוצת השווים – הכל במטרה לגרוף יחס חיובי. התחרות, במהותה אינה מאפשרת לכולם להשיג את כל הטוב, את כל האהבה, אלא רק לזוכים בה, בתחרות. האחרים שלא זכו, מרגישים לא רצויים, לא מוערכים, לא שייכים ועוד תחושות שרק גורמות לרגשות שלא באמת רוצים לחוות.
אם היינו מוצאים נוסחה היוצרת מצב שכולם ירגישו אהבה ותמיכה כל הזמן, איך היו החיים שלנו, מצב הרוח שלנו, הבריאות שלנו?
אין ספק שהרגשה של שמחה, רוגע וביטחון היו אופפים אותנו מבוקר עד ערב. היינו דואגים אז למינימום ההכרחי בלבד, כי מרכיב התחרות כבר לא היה מהווה מניע לפעולות שלנו.
כל הכלכלה הייתה משתנה בהתאם, אופנה ומותגים שמשמשים אותנו כדי להיות "כמו כולם" ועוד יותר מהם, הייתה ב"פג תוקף". הצורך להשיג ציונים גבוהים בבית הספר היה מתפוגג. מכוני היופי היו מצטמצמים, והצורך להחליף למכונית חדשה מעודכנת היה נכחד, וההשקעה הבלתי נגמרת במראה הבית או הדירה היו מסתיימים.
אז איך מגיעים למצב החלומי הזה? מה יביא לכל אחד מאיתנו הרגשה שהוא אהוב ומוצלח, מבלי שיתאמץ? פשוט מאוד, אם נפזר את האהבה שאנו מעניקים לילדינו ללא תמורה – לאהבה לכל הסובבים אותנו, לא נצטרך יותר לדאוג להשיג אותה עבור עצמנו, כי כל אחד יחשוב עלינו באהבה !